מהי גישת האחוז האחד שעזרה למאות נשים לטפח את הזוגיות ולהחזיר את הרומנטיקה בקלילות וללא מאמץ?

ועדיין אחד המושגים הכי שחוקים שאני מכירה הוא "לעבוד על הזוגיות".

ואני מבינה למה. 

זוגיות צריכה יחס, היא צריכה להתפתח, להתאים את עצמה, אבל ככל שעוברות השנים החיים שלנו הופכים ליותר ויותר עמוסים. 

כשהיינו בני עשרים כל מה שרצינו ועשינו זה לבלות אחד עם השניה, אבל ככל שעברו השנים, 

גדלנו, 

התחלנו עבודה, 

נולדו ילדים, 

יש בית לטפל בו, 

ופתאום אנחנו כבר לא ממש זוג,

אנחנו בעיקר שני אנשים שחולקים משק בית.

תגידי,

כמה פעמים הסתכלת על זוגות אחרים וחשבת "למה אנחנו לא ככה"?

אני מניחה שאת מרגישה את המרחק, את הכמיהה למשהו אחר, טוב יותר, מחבק יותר.

ואני יודעת שאומרים שזה נורמלי וככה זה אצל כולם. זו המציאות כשיש ילדים צעירים ועבודה אינטנסיבית,
כי הם במרכז עכשיו ואתם בשוליים, אבל יש לזה מחיר כבד. 

אבל יש לי חדשות בשבילך:
זה שיש לכם ילדים ושניכם עסוקים לא אומר שהזוגיות שלכם לא יכולה להיות קרובה ורומנטית.

ובכלל, אם הילדים חשובים לך, כדאי שתדעי שזוגיות אוהבת זה אחד הדברים הכי חשובים עבורם, לא רק כדי שיהיה להם בית נעים לחיות בו, אלא כי ככה הם לומדים אהבה (ממש ברמת התפתחות המוח וליכולת לקבל ולתת אהבה), ואת רוצה עבורם חיים מלאים באהבה, שידעו לקבל אהבה ולהעניק אהבה, ואם הם יגדלו בבית שהאהבה היא עניין שקיים בו באופן עקרוני אבל לא מרגישים ורואים אותו, זה לא יעבוד. 

אז את רוצה את הזוגיות שלך קרובה ואוהבת לא רק בשבילך, אלא גם עבורם. 

וכדי לחיות בבית מלא אהבה את צריכה:

1.לבחור להפסיק לחכות שמשהו יקרה – אלו החיים שלך אל תתני להם לחלוף לידך.

2. למצוא את הדרך הקלה והיעילה לטפח את הזוגיות – כי את באמת מאוד עמוסה. 

3. לעשות את זה בדרך שמתאימה למי שאת ולמי שאתם כזוג – אחרת זה לא רלוונטי.