החיים הם דבר נפלא. והאהבה? היא אחד החלקים היותר קסומים בחיים האלה. זוכרת איך זה הרגיש להתאהב בו? זוכרת כמה רציתם רק להיות יחד כל הזמן? היה לכם כל כך טוב ביחד שהחלטתם לבלות את כל החיים יחד. וזה קרה, את איתו. רק הקטע של המבלה קצת לוקה בחסר… אלו לא בדיוק החיים שתיארת לעצמך אז. 

והוא לא אשם, גם את לא. פשוט עברו כמה שנים שבהן נכנסו בינך לבינו המון דברים: עבודה, ילדים, בית, עייפות, אכזבות, כעסים… ולפעמים נראה שככל שיש יותר דברים כאלו, כך המרחק ביניכם גדל. אבל במקום לאפשר למרחק לגדול, אפשר להגדיל את הקירבה.

בלי לנסות לשכנע אותו לבוא איתנו "לטיפול" כי אנחנו לא הולכים לטיפול, אנחנו אפילו לא "עובדים על הזוגיות". במקום כל זה אנחנו יכולים להניח בצד לרגע(ים) את כל מה שמפריע לזוגיות לפרוח ופשוט לבחור לפנות מקום לאהבה: אהבה לעצמנו, כי הרבה פעמים כדי לשפר משהו בחוץ, חייבים לדאוג קודם למה שבפנים. ומשם נרחיב את נקודת המבט שלנו, כך שיהיה גם לבן הזוג מקום אוהב, ונראה אותו. על כל הקסם והיופי והאהבה שבו, בלי לרצות להפוך אותו למשהו אחר.