מה אתה מעדיף לאכול היום, כרוב או פלפל ממולא?
היום בדרכי הביתה מפגישה עצרתי בצרכניה, ובאגף הירקות שמעתי אותם מדברים. הייתי עסוקה אז לא הרמתי מיד את הראש, אבל זיהיתי שהקולות שייכים לאנשים מהזן הותיק. כאלה שמוגדרים קשישים בכל קנה מידה. הם עשו קניות יחד, והוא שאל אם להביא פלפלים. בתגובה היא ענתה לו: "בדיוק רציתי לשאול אותך, מה אתה מעדיף לאכול היום, כרוב או פלפל ממולא?" הוא ענה פלפל, אז היא ביקשה שיביא 5.
זהו.
זו היתה כל השיחה ביניהם. ואיכשהו נראה לי שלפעמים זה כל מה שצריך. אני מניחה שהם לא זוג טרי, היא בטח כבר מזמן יודעת מה הוא אוהב לאכול, ועדיין, תשומת הלב שנמצאת בשאלה הזו, היתה מקסימה בעיני.
אז נכון, יש להם את כל הזמן שבעולם
או שאולי יש להם דווקא הכי מעט מכולנו, אבל הם מקדישים תשומת לב. במקרה הזה היא מקדישה תשומת לב לבעלה. למה שהוא מעדיף לאכול היום. ויכול להיות שהשיחה הזו מסבירה 50 שנות נישואין ברגע אחד.
על כוחה של תשומת לב
אם נחשוב על הכוח של תשומת הלב נגלה שיש בה כל כך הרבה. כי כשאני מרגישה שמישהו שם לב אליי, משקיע מאמץ בלברר מה מתחשק לי היום, אני מרגישה שעדיין (גם אחרי 50 שנה יחד) חשוב לו לשמח אותי. ונכון, זה אולי לא מרגש כמו איזו נסיעה בהפתעה בגיל 28, אבל בזה טמון הקסם בעיני: בלא להפסיק להקדיש תשומת לב לצד השני, בלא להכין את האוטומט, בלשמר את האכפתיות הזו, את האהבה שבאה לידי ביטוי במעשים הכי שגרתיים, ולהוסיף לה משפט אחד, שיבהיר שעדיין אכפת לי.
נסי להתעלם מהעובדה שהיא המבשלת, זה נתון כמעט מוחלט של הדור הזה, זה לא אומר שהוא לא מקדיש לה תשומת לב, פשוט פגשתי אותם ברגע של ההזדמנות שלה להעניק לו תשומת לב.
ולאן הולך כל הטוב הזה?
משם זה יכול להמשיך ולהתפתח, כי כשעושים לנו משהו טוב, כשמקדישים לנו תשומת לב, האוטומט שלנו הוא לחשוב איך אני יכול להעניק חזרה. ואם יש בו את כוח הכרת התודה, הוא יכול להתמהמה קצת עם המחשבה שהוא מוקיר תודה על כך שלאשתו היקרה חשוב להכין לו מה שהוא רוצה בדיוק היום. והמחשבה הזו תעזור לו לשמוח עליה קצת יותר ולראות אותה דרך עדשות אוהבות ומעריכות יותר, וכשהוא יקיר תודה הוא כנראה ירצה לעשות גם משהו טוב עבורה.
ואני?
כשעמדתי לידם, קיוויתי שבעוד 30 שנה, אני אהיה שם עם האיש שלי, והוא יגיד "בדיוק רציתי לשאול אותך, מה מתחשק לך לאכול היום, ניוקי או רביולי ממולא גבינות?" ואז אני אחייך ואדע שהצלחנו…
לפוסט הזה יש 12 תגובות
מהממת!!!!!!!!!!!!!! כל כך מדויקת, נוגעת ופוגעת.
אין עלייך!!!!!!!!!!!!!
אהובה, תודה רבה!
מקסים, מיוחד ונגע ללב ועושה חשק ליישם: בקלילות ונחמדות בחיי היום יום בדיוק כמו האתר שלך והפוסטים שלך אלית – יחודיים ומיוחדים, קלילים, קלים לקריאה וגם קל ליישום וביצוע לכל אחת ואחת מאיתנו…נותר רק להתחיל..
תודה אהובה על על תשומת הלב והעצות הטובות שאת מעניקה לנשים באשר הן..
רק האהבה תנצח.
חג שמח לכולן
תודה רבה יקרה, מרגש מאוד!
חג שמח ואוהב:)
וואוו אלית, הקסמת וריגשת אותי.
תודה על תשומת הלב שלך ועל הפניית תשומת הלב שלנו לקטנות גדולות שכאלו.
יאללה, רצה ליישם.
איזו תגובה משמחת ומרגשת. תודה רבה!
תהני:)
מרגש. מקסים. מהמם. מדויק להפליא.
הלוואי שכל העולם היה קורא ומבין כמה זה נכון וכמה זה יעשה טוב לאנושות אם כל אחד ואחת יעשו חצי מזה.
ה כ ר ת ה ט ו ב !!!
היקום לא מוותר מי שעושה טוב מקבל טוב.
מי שנותן תשומת לב ופירגונים לבן/ת הזוג זה חייב לחזור אליו, זה העולם.
תודה, תודה, תודה:)
וטוב הוא בהחלט הבומרנג האולטימטיבי…
מרגש כמה את עושה את זה קל. צעד קטן – משמעות גדולה
תודה
איזה כיף, מאוד משמח אותי שזה עובר בטקסט… אני באמת מאמינה שלצעדים הקטנים יש את המשמעות הכי גדולה
תודה:)
אלית יקרה.
אני נמנית, בדיוק על האוכלוסיה עליה את מדברת.
זו של 50 שנות נישואין.
וכמה את צודקת!!!
כמה כוח יש באותה תשומת לב.
תשומת לב דווקא לדברים הקטנים והטריוויאליים.
ואני בטוחה שבעוד 30 שנה תווכחי שעשית זאת.
יש לך, את אותה רגישות לזולת ויכולת הקשבה, כדי להבין כמה זה חשוב.
ברכה אהובה, אין ספק שאת יכולה ללמד את כולנו…
מאחלת עוד הרבה שנים של אהבה מאושרת מלאת תשומת לב
אוהבת אותך